כשהכנס הסתיים, אבל השיחה לא

שאלה בסוף מושב יכולה להפוך לשיחה ארוכה יותר בארוחת הערב. כשאנשים נסעו ממקומות שונים כדי להיות באותה עיר, הזמן שאחרי התכנית מאפשר להקשיב ולשאול בנחת.

קבוצה קטנה בחרה לא לעזוב מיד. ערב נוסף, לינה ומקום נוח לשבת בו הספיקו כדי שאיש לא יצטרך להביט כל הזמן בשעון.

איש לא קרא לארוחה פגישת המשך. לא היה בכך צורך.

הנושא נשאר מקצועי, אך ההקשר נעשה אנושי יותר: שאלות שאינן נכנסות לפאנל ושיחות רגילות שמקלות להכיר זה את זה.

הכנס מילא את תפקידו. הערב הנוסף שינה את ערך הנסיעה.

הוא יצר מקום למשהו שיכול להימשך אחר כך: יחסי עבודה, שיחה נוספת או הבנה בהירה יותר של רעיון שהוצג רק מעל במה.